<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן תרכ"ז</h1>
<h2>דף לג.</h2>
ה"ג ר' והכי מפרש לסוף אודי וכו' הבו לי פירי דאכליתו עד האידנא. הכי [פי'] אותו היה טוען שלא אכל אלא מעט פירות וכולי עלמא ידעי דאכל פירות טובא אי נמי סהדי הוו ליה לרב אידי דאכל טובא וקאמר ליה רב אידי ליהדר ליה פירות טובא וקאמר ליה רב [חסדא] (אמאי) [אמאן] קסמכת אהאי (דאמר אנא קריב טפי) והא איהו דאמר אנא קריבנא טפי והוא מהימן (השתא נמי מיגו דאי בעי אמ' אנא קריבנא טפי והוא מהימן) השתא נמי מגו דאי בעי אמר [אנא] קריבנא טפי כי אמ' לא אכלי כי אם מעט נאמן. דאע"ג דהעדים מעידים אותו [דאכל] טובא [נאמן] דרב חסדא לטעמיה דאמר לקמן מה לי לשקר במקום עדים אמרי'.
